תעלת הימים

"תעלת הימים"/"מובל השלום", הוא פרויקט אזורי משותף להצלת ים המלח, אספקת מים מותפלים, יצירת אנרגיה הידרו-אלקטרית, פיתוח ענפי החקלאות והתיירות וקידום היציבות והשלום האזורי.

רקע

מזה עשרות שנים חל גידול ניכר באוכלוסייה במדינות האזור, בשל זאת, עלה בצורה ניכרת הביקוש למים, ובמקביל, חלה ירידה בהיצע המים הטבעיים. כתוצאה מכך, התדלדלו משמעותית זרימת המים בירדן הדרומי וכניסות המים לים המלח. כמו כן, חל גם גידול בשימושים של מים שמקורם בים המלח, שהובילו להקטנת שטחו. ממפלס של 390- מטר מתחת לפני הים ושטח של כ-1,020 קמ"ר, למפלס של 432- מטר מתחת לפני הים ושטח של כ-600 קמ"ר כיום.

ישראל ומדינות העולם והאזור הכירו במצב החמור והחלו בתכנון פרויקט לצורך ייצוב מפלס ים המלח ומניעת ההשפעות הסביבתיות הקשות שנגרמות עקב ירידת המפלס המהירה. במסגרת הפרויקט, תוכנן בין היתר, הקמת תחנות כוח הידרו-אלקטריות לניצול הפרשי הגובה בין ים סוף לים המלח, ליצירת אנרגיה "ירוקה", וכן התפלת חלק מהמים לצורך תגבור היצע המים הטבעיים המתדלדל, לשימוש בירדן, ישראל, והרשות הפלסטינית, כאשר הפרויקט צפוי לשמש כמודל לשיתוף פעולה אזורי.

הסכמים

בדצמבר 2013 נחתם בוושינגטון מזכר הבנות MOU)) בין ישראל, ירדן, והרש"פ, להקמת שלב א' מצומצם בהיקפו של תעלת הימים (RED DEAD), שלגביו בוצע סקר היתכנות על ידי הבנק העולמי. תכולת הפרויקט במזכר כוללת מובל מים שיגיע מים סוף לים המלח, מתקן התפלה בתפוקה של 80 מלמק"ש לאספקת מים מותפלים לישראל וירדן, עסקת SWAP במסגרתה תמכור ישראל  לירדן 50 מלמק"ש בצפון, ומכירה של תוספת מים בהיקף של 20-30 מלמק"ש לרש"פ, שיסופקו במיקום, ספיקות, כמויות ומחירים שיוסכמו.

במסגרת ובהמשך ל-MOU, נחתם בפברואר 2015 הסכם בילטרלי בין ישראל וירדן להקמה משותפת של מובל המים של שלב א' כמתואר בהמשך. ההסכם מסדיר בין היתר את אופן הניהול וההובלה המשותפת של ישראל וירדן את הפרויקט המורכב במנגנון של ועדת היגוי פריטטית (JAB – Joint Administration Body), במסגרתה מינה כל אחד מהצדדים חמישה חברים, ומתוכם אחד המכהן כיו"ר משותף. בוועדה זכויות שוות לישראל ולירדן.

תכולת שלב א' של הפרויקט

א. מובל מים היונק כ-300 מלמק"ש בשלב ראשון (קו צינורות, מאגרים ותחנות שאיבה), מים סוף, מתקן ההתפלה, ולאחריו קו צינורות להובלת תמהיל מי ים סוף ורכז תמלחת בספיקה שנתית של כ-235 מלמ"ק.

ב. תחנות כוח הידרואלקטריות בתפוקה של כ-32 מגוואט.

ג.מתקן התפלה צפונית לעקבה בתפוקה של 65 מלמק"ש מים מותפלים, מתוכם 35 מלמק"ש לישראל לשימושי השקיה חקלאית בערבה ו-30 מלמק"ש מים מותפלים לירדן.

פרויקט RED DEAD

בדצמבר 2015 פורסם מכרז מיון מוקדם (PQ) לחברות שיוכלו להשתתף במכרז שנמצא בשלבי הכנה בימים אלו באמצעות יועצים שנשכרו לצד הישראלי ויועצים לצד הירדני. לשלב מכרז המיון המוקדם הוגשו 17 הצעות מקונסורציומים וחברות שחלקן מהמובילות בעולם. חמש חברות/קבוצות עברו את שלב המיון המוקדם.

ב-1 בדצמבר 2016 התקיימה ועידת תורמות במסגרתה הוצהר על תרומות והלוואות רכות לפרויקט: ארה"ב – 100 מיליון דולר; האיחוד האירופי - 40 מיליון יורו מענק ו-120 מיליון יורו הלוואה רכה; יפן - 20 מיליון דולר בציוד; איטליה - 2 מיליון יורו מענק ועוד הלוואות רכות; צרפת - הודיעה שתתרום אך טרם סיימה את עבודת המטה הנדרשת.

נוהלו דיונים עם רשות המים הפלסטינית לחתימה על הסכם בילטרלי בין ישראל והרש"פ למימוש המקטע הפלסטיני במזכר ההבנות MOU))  מדצמבר 2013 (תוספת של 20-30 מלמק"ש לרש"פ במנגנון שונה מההסכם הקיים). הדיונים הטכניים הבשילו לטיוטת מסמך הסכמה על אספקת ומכירת 33 מיליון מלמק"ש לרש"פ. המסמך נחתם על ידי הצדדים בכל הקשור לאלמנטים הטכניים שבו, הוכרז במסיבת עיתונאים משותפת של ישראל, ארה"ב והרש"פ ואף הוחל לספק מים במסגרת ההסכמות.

התייחסות לנושאים הסביבתיים

הפרויקט מוקם תוך רגישות סביבתית, ובשים לב לאזור הייחודי. ים סוף, מושבות האלמוגים, העברת מי ים ורכז מעל אקוויפר, מים בערבה הירדנית, שחרור מים זרים לים המלח - בכל אלו נערכו ונערכות עבודות לבחינת ההשפעה על הסביבה, ובהתאם יבוצע ניטור בסיס לפני תחילת הקמת ותפעול הפרויקט וכן בעת התפעול.

סטטוס עדכני

הכנה לאישור של הצעת מחליטים המאשרת את פרויקט תעלת הימים ותקציבו.

לאחר האישור מו"מ עם ירדן לסיכום מספר נקודות אחרונות העומדות על הפרק.

לאחר הסיכום עם ירדן – הפצת המכרז בין הקונסורציומים שעברו את המיון המוקדם לצורך יישום שלב א' בפרויקט כמתואר. 




ארגז כלים